עמדת האב לתסקיר המשלים ולהמלצות שהעבירה פקידת הסעד לעיון בעניין סדרי השהות

האב מבקש להתייחס לתסקיר המשלים ולהמלצות שקיבל מפקידת הסעד לסדרי דין.

בראשית הדברים לא מיותר כלל לציין שפקידת הסעד, הגב' ריבקי שביב מציינת בהמלצתה מה מבקשת האם אך נמנעת מלציין מה מבקש האב… ודי לחכימא ברמיזא.

1. האב פנה לעו"ס וציין בפניה במפורש את האילוץ התעסוקתי שלו ביום ד'. האב הדגיש שבימים ב' ו – ד' הוא עובד עדהשעה 18:00 ולכן אם נקבעים לו סדרי שהות בימים אלו, הוא ייאלץ לראות את ילדיו רק סמוך לשעת השינה, כשהם עייפים ולא יזכה לבלות עמם את אחר הצהריים.
2. בימים א', ג', ה', הוא מתפנה כבר בשעה 14:00 מדוע התעלמה העו"ס מבקשה פשוטה ולגיטימית כזו? לו היתה גם האם עובדת היה הגיוני לאזן – אבל אין שום סיבה שלא לתת לאב את מבוקשו ולתת לו דווקא את יום רביעי כשברור שביום זה הוא לא יכול למצות את המפגש עם ילדיו?!
3. אם השיקול העיקרי בקביעת הסדרי שהות הוא טובת הילדים  –  איך טובתם מקבלת ביטוי בקביעת סדרי שהות ליום ד' שבו יראה אותם רק החל מהשעה  19:00?
4. יתר על כן התייחסות העו"ס בתסקיר המשלים לאפשרות של חזרת האם לרמת גן וההמלצה לזמני שהות שוויוניים במקרה כזה, הינה המלצה החורגת מהמנדט שניתן. אין שום סיבה לקבוע מסמרות היום בעניין היפותטי. יוזכר כי בעת פגישה במחלקת הרווחה, כשציינה האם שאולי תעבור לרמת גן ואז מגיעים לה זמני שהות שוויוניים, אמרה לה העו"ס שאל לה למהר ורצוי לה לבחון את האפשרויות הנוחות לה בהתאם למצבה אז (אם תחזור). בתסקיר המקורי לא היתה התייחסות למעבר אפשרי לרמת גן ולעומת זאת המנגינה השתנתה בתסקיר המשלים וכבר יש זמני שהות שוויוניים למצב שבו תחזור. 
5. יוזכר כי אין זכר לזמני שהות שוויוניים בתסקיר המקורי ובדיון לא היתה אמירה בעניין זה על ידי בית הדין. ההיפך הוא הנכון. בית הדין ציין את ההתרסה המוסרית והיה שיח בעניין לקיחת אחריות על ידי האם.
6. בעניין החגים – ללא כל סיבה, קבעה העו"ס מעין "פיצוי" לאם בימי חג שונים כאיזון להחלטות בית הדין בעניין ראש השנה ליל הסדר ושמחת תורה. כך למשל, נקבעו לאם שישה ימים בחנוכה (ושניים לאב), וכל ערב חג סוכות – "וזאת נוכח העובדה כי חג שמחת תורה יהיה דרך קבע בבית האב". כלומר התסקיר מהווה מעין משקל נגד לפסיקת בית הדין – כאילו שפסיקת בית הדין שקבע כי ראש השנה ים כיפור וליל הסדר אצל האב היא פסיקה שרירותית בחלל ריק וללא סיבה.

מניין החרות שנטלה לעצמה העו"ס לתת "חגים שכנגד" לאם (באופן קבוע) משל היתה בית הדין עצמו. מה היא אומרת למעשה? בית הדין נתן X אני נותנת כפיצוי Y- .  בכל הכבוד, לא בסמכותה של העו"ס לאזן את פסיקת בית הדין. יש להבהיר כי מה שבית הדין נתן (ראש השנה יום כיפור וחג ראשון של פסח ומאידך נוביגוד)  הוא נקודת מוצא. מעבר לכך החלוקה שווה –  היתה לכך סיבה מסוימת…

1. האב לא מסכים שבחג סוכות – לא יהיו הילדים אצלו אף ערב חג ולא מסכים לחלוקה שנעשתה בחנוכה (6:2).
2. מבוקש להבהיר בפסק הדין שיינתן שמרכז חיי הילדים הוא בעיר רמת גן וכי מסגרות החינוך הן מסגרות חמ"ד בעיר רמת גן.

לא ברור מדוע העו"ס שינתה במסמך טיוטת ההמלצות וכתבה שבימי שישי שבהם האם תשהה עם הילדים על האב להסיע אותם למודיעין? האם היא זו שבחרה לעבור למודיעין. הנסיעות של הילדים צריכות להיות באחריותה המלאה. 

1. מבוקש להגדיר בפסק הדין סנקציות קבועות על הפרת זמני שהות.
2. מבוקש להורות בפסק הדין על הצורך בהקפדה על הגעת הילדים למסגרות בזמן. בניגוד גמור למדווח בטיוטת התסקיר, יעידו צוותי הגנים של רותם ואורן שהילדים הגיעו באיחור לאורך כל ימות השבוע, ובמיוחד בימי חמישי ונעדרו בימי שישי. על עניין זה להיפסק ומבוקש לתת לכך ביטוי אופרטיבי בפסק הדין.
3. מבוקש כמו כן להורות בפסק הדין כי בימי שישי בחופש הגדול תביא האם את הילדים אל האב עד שעה 09:00 בבוקר על מנת שיוכלו הילדים והאב ליהנות מפעילות פנאי המתאימה לחופש הגדול, כגון בילוי בחוף הים וכל כיוב'